האם אנו עומדים בפני תחתית כפולה בשוק ההון?

באחד הפרקים של סיינפלד, ג'ורג' קוסטנזה נוטל בייגל, טובל אותו במטבל (dip), נוגס וטובל שוב. האירוע מתפתח לעימות בו ג'ורג' מואשם ב double dipping ומתבקש לשמור על הכללים ("From now on when you take a bite just take one dip and end it!").

המשבר בשוק ההון שהתחיל בסוף פברואר השנה ("משבר הקורונה") הוא משבר מתפתח. כל יום מביא אתו את חדשותיו הטריות וגדודי מומחים מתראיינים השכם וערב תחת כל עץ ופלורסנט אפשרי ומשתפים אותנו בהגיגיהם.

כל משבר ושוק דובי הבא בעקבותיו הוא ייחודי ומיוחד. אמנם מדד ה S&P500 נפל ב 34 אחוז מפברואר 26 ועד לתחתית של מרץ 23, 2020 אך מאז התאושש כבר ב 24 אחוז בערך (מאי 11).

נתונים היסטוריים מצביעים שמדד ה S&P500 נפל בכ 50 אחוז בלפחות ארבעה משברים. במיתון הגדול של 1929 (86%), במשבר של 1973-1975 (48%), 2000-2002 (49%) ובמשבר הסאבפריים של 2007-2009 (49%). העולם מצוי כעת (מאי 12, 2020) פחות משלושה חודשים בתוך משבר הקורונה וההיסטוריה (בין השנים 1926 ל 2017) מלמדת שמשך הזמן בתוך שוק דובי נע לרוב בין שישה חודשים ל 2.8 שנים. לכן, ייתכן שלפנינו עוד ירידות חריפות ועמוקות.

משקיעים וכלכלנים גם יחד שואלים כעת האם ראינו את הגרוע מכל או שלפנינו תחתית כפולה וירידה לתחתית עמוקה יותר בשוק המניות העולמי? האם זהו משבר קצר טווח בעל השפעה זמנית על השוק או שאנו בעיצומו של מיתון מתפתח שעלול להשפיע על דור שלם?

נביא הזעם פרופ' נוריאל רוביני (Nouriel Rubini), הקרוי גם "Dr Doom" עקב תחזיותיו השחורות, מנבא "משבר חמור מ 2008, גרוע יותר מהמשבר של 1929 ושאינו בצורת V, L, U, אלא I" משמע צניחה חופשית של השוק. רוביני טוען שפעילות כלכלית לא תוכל להתחדש בזמן הנראה לעין עקב הגבלות הקורונה ושיותר ויותר עסקים יגיעו לחדלות פרעון. חיסון ייקח אולי שנים וצפויים (אולי) גלי הדבקה נוספים בחורף 2021 או אפילו לפני. ואם כבר אז כבר – רוביני חוזה מלחמה אפשרית בין ארה"ב לסין והחרפת הסכסוך במזרח התיכון.

פיטר שיף (Peter Schiff), נביא זעם אחר, מצביע על "היעדר תחמושת כלכלית" אשר עלול להפיל את הכלכלה העולמית למיתון מתמשך ולקריסה של שוק ההון. לדעת שיף, צעדי הבנק המרכזי האמריקני שכללו קניית אגרות חוב ממשלתיות בטריליוני דולרים כדי להזרים כסף לשוק ולהרחיב פעילות כלכלית לאחר משבר 2008 ועד 2015 אשר סייעה בהתאוששות ממשבר 2008 לא תצליח להציל הפעם את הכלכלה והעולם יחווה מיתון המאופיין בתחתית כפולה (double dip).

בסוג כזה של מיתון יש בשלב ראשון האטה בדרישה לסחורות ושירותים כתוצאה מפיטורים וקיצוץ בהוצאות. האטה זו היא זמנית ומלווה בהתאוששות קצרת טווח שלאחריה מגיע השלב השני של המיתון כתוצאה למשל מאבטלה ממושכת וירידה ארוכת טווח בתוצר לאומי גולמי של מדינות. מיתון בעל תחתית כפולה התרחש לאחרונה בתחילת שנות ה 80 של המאה שעברה.

בינואר 1980 ארה"ב נכנסה למיתון. לאחר שישה חודשים החלה התאוששות אבל שיעור האבטלה לא השתנה למשך תקופה ארוכה וב 1981 השוק חווה קריסה נוספת שהסתיימה רק כעבור 21 חודש מתחילת המשבר.

שאלת התחתית הכפולה היא גם שאלה של האם העולם מצוי כעת בפתחו של מיתון מתמשך (depression) או בעיצומו של משבר זמני (recession).

משבר זמני נמשך לפחות שישה חודשים ובו התוצר הגולמי הלאומי (GDP) מתכווץ במשך שני רבעונים לפחות. העולם חווה 33 משברים כאלו מאז 1854.

מיתון מתמשך מאופיין בהתכווצות כלכלית חריפה וארוכה יותר, באבטלה גואה ובהאטה כלכלית חמורה הנמשכת כמה שנים. המיתון המתמשך היחיד שהוגדר כ depression התרחש בשנת 1929 ומתייחס, הלכה למעשה, לתקופות שבין 1929-1933 ו 1937-1938.

אז האם אנו לפני תחתית כפולה בשוק ההון ואולי אף בפתחו של מיתון מתמשך?

התשובה הקצרה היא "אולי" והארוכה היא כמובן "אין לדעת".

הסתכלות היסטורית על התנהגות שוק ההון בתגובה למשברים "בריאותיים" מראה ששוק ההון נוהג להתאושש מהר. לנגיף ה H1N1 (שפעת החזירים) אשר תקף בשנים 2009-2010 ולנגיף ה SARS ב 2002-2003 היתה השפעה מועטה יחסית על שוקי המניות בהשוואה להשפעת COVID-19. עם זאת, חשוב להזכיר שבשני במקרים האחרים שוק המניות היה כבר "מדוכא" עוד לפני ההתפרצות של ה SARS ושל שפעת החזירים.

המצב טרם התפרצות הקורונה היה שונה. תמחורם של שווקי המניות העולמיים כבר היה גבוה ויש שיטענו שמחירי המניות היו מנופחים כבר ערב המשבר (במיוחד בארה"ב). מעריך ה CAPE של ה S&P500 המשבר היה כ 29 בסוף פברואר 2020 כאשר הממוצע הרב שנתי הוא 15 מה שמלמד על תמחור גבוה של שוק המניות האמריקני שאולי רק המתין לטריגר לפיצוץ.

בנוסף, הריבית במדינות המפותחות נמוכה מאד כיום ולעומת זאת שיעור החוב מאד גבוה. כאשר הריבית כבר נמוכה אין מקום ממשי נוסף לבנקים המרכזיים להוריד עוד את הריבית (מלבד לריבית שלילית) כדי לתמרץ את הכלכלה. במקביל, שיעור החוב הגבוה מלווה בסכנה של חדלות פרעון של חברות אשר כעת איבדו חלק גדול מהכנסותיהן ולכן יתקשו אף יותר לשלם את חובן. לכן, התגובה האלימה של שוק המניות לקורונה שונה כל כך מתגובת השוק לוירוס ה SARS ולשפעת החזירים. בנוסף, לפחד ממיתון יש נטייה להזין את עצמו בבחינת נבואה המגשימה את עצמה. פחד יכול לגרום למשקיעים למכירת נכסים פיננסיים בפניקה ואם וכאשר יהיו ירידות חריפות נוספות בשוק ההון.

מה בכל זאת אמורים לעשות משקיעים אשר מתכננים להיכנס לשוק המניות העולמי בתקופה הקרובה? האם כדאי להם להשקיע סכום בבת אחת (lump sum) או בפעימות (DCA-dollar cost averaging)?

משקיע לטווח ארוך צריך, כמו תמיד, להיצמד לתכנית ארוכת טווח שהוגדרה טרם ההשקעה ולא להתפתות לתזמן את השוק או את התחתית.

בשיטת ה DCA ממצעים כניסה לשוק ע"י קנייה תקופתית (למשל כל רבעון) של נכסים פיננסיים (קרנות סל מניתיות) לאורך תקופה מוגדרת מראש.

השקעת סכום בבת אחת הראתה היסטורית תוצאות טובות יותר לטווח ארוך מאשר שיטת ה DCA. רק ב 30 מקרים (מבין 493) שיטת ה lump sum investing "הפסידה" להשקעה בשיטת DCA כאשר התשואה נמדדה לאחר 36 חודשים מתחילת ההשקעה.

למרות זאת, למשקיע מתחיל כדאי לשקול לאמץ את גישת ההשקעה בפעימות בעת משבר ובלבד שההשקעה בפעימות תוגבל בזמן (קרי, קנייה על פני לא יותר מכ 12 חודשים).

שיטת ה DCA מונעת ממשקיע להיות חשוף לנפילה גדולה בשוק המתרחשת בחודשים הסמוכים שלאחר הכניסה לשוק עם סכום חד פעמי. זהו יתרון "פסיכולוגי" משמעותי שעלול למנוע ממשקיע מתחיל למכור מניות בפניקה ולקבע הפסד. לכן, כניסה מדורגת לשוק במשך תקופה של כ 12 חודשים בהם כל כמה חודשים קונים קרנות סל מניתיות עשויה להתאים למשקיעים אשר חוששים מתחתית כפולה.

השקעה לטווח ארוך אינה רק משחק של "מספרים" אלא גם של פסיכולוגיה. משקיע ותיק ובעל ניסיון רב שנים אשר רוצה למקסם תשואה עשוי גם כעת לבחור בשיטה של השקעה חד פעמית של סכום גדול.

לעומתו, משקיע מתחיל אשר מעוניין למנוע סכנה של "חרטה", להוריד תנודתיות ואולי גם לישון יותר טוב בלילה, יבחר כעת בשיטה של השקעה בפעימות (DCA).