לאלון גל יש תכנית ברדיו שמשודרת ביום שישי בבוקר. התכנית צברה לה קהל של מאזינים קבועים שנעזרים בניסיונו רב השנים של גל באימון אישי ועסקי.
אלון גל הוא מקשיבן מקצועי ונותן ערך רב למאזיניו במגוון של רב תחומים. מבעיות התמכרות להימורים, דרך עצות מעשיות בנושא שיקום לאחר גירושין ועד לתובנות פרקטיות בעניין השקעת כסף בנדל"ן ושוק ההון.
אלון גל מפיץ ברבים את הקונספט המבורך של עצמאות כלכלית המושגת באמצעות השקעות מניבות בנדל"ן ובשוק ההון ובכך מסייע בהחדרת והפנמת שינוי תודעתי בציבור בעניין.
לזכותו של אלון ניתן גם למנות את התרת הקשר הגורדי בין מר "ישראלי" ושאיפתו הבלתי מתפשרת לדירה בבעלות כמעט בכל מחיר ולעיתים קרובות על חשבון עתידו הכלכלי.
אלון מסביר למאזיניו, השכם וערב, מדוע שכירת דירה כלכלית הרבה יותר מקניית דירה שוות ערך, במיוחד באזורי ביקוש. גם אני התייחסתי לעניין בפוסטים על "מירי ורון" ועל "אבישי ודנה".
ישנן כמה מכשלות אינהרנטיות בעצות הנישאות על גבי תדר הרדיו. העיקריות הן מגבלת זמן השיחה עם המאזין וחוסר הכרת עומק של פרטי כל מקרה (למשל מצבו הכלכלי של המתקשר, הבנתו בפיננסים, סיבולת הסיכון שלו וכו). לכן, יש לדעתי לנקוט משנה זהירות במתן עצה פיננסיות. אני מזכיר זאת לעצמי בכל פעם.
אז היכן איני מסכים עם אלון גל?
אקדים ואציין שאלון תומך בהשקעה בשוק ההון לטווח ארוך ומדגיש את חשיבות הטווח הארוך בתכניותיו. זה בהחלט מבורך.
הבעיה מתחילה כאשר גל מסביר שתיק השקעות עשוי להניב 5% תשואה בשנה אשר ממנה ניתן לחיות (ולממן למשל שכירת דירה).
באחת מתכניותיו תכניתו מסביר אלון למאזינה שתיק השקעות מגוון יוכל להניב פי 1.5-2 תשואה מדירתה (שמניבה כרגע 3% תזרים שנתי). אלון מסביר למאזינה שמיליון שח שיושקעו בשוק הון יניבו כ 50 אלף שח בשנה (בהנחת 5% תשואה ממוצעת בשנה). (דקה 7:10).
בתכנית אחרת נוספת מסביר גל לפנסיונר בן 67 שמתקשה להשכיר את דירתו ושכרגע הוצאותיו גדולות מהכנסותיו שאם ימכור את הדירה וישקיע את הכסף בתיק השקעות ("סולידי שייתן תשואות טובות יותר מדירה") יוכל להנות מהרווחים פעם בשנה. תיק "סולידי" נחשב במונחים מקומיים כתיק הכולל פחות מ 30 % הקצאה מנייתית.
כאן חשוב להבהיר את ההבדל בין תשואה כוללת (total return) של תיק השקעות לתזרים מזומנים אשר ניתן להפיק מהתיק. תכנון אסטרטגי לבניית תזרים מזומנים מתיק השקעות הוא עניין מורכב אשר תלוי בהקצאת הנכסים בתיק (מניות, אג"ח, קרנות ריט, סחורות וכו'), עלות התיק (דמי ניהול), אינפלציה משוערת וכמובן בציפיות של המשקיע (יש הבדל בין משקיע המצוי בשלב צבירה לבין כזה המצוי בשלב פרישה). לא פחות חשובה היא שרידות התיק לאורך עשרות שנים.
בעוד שהצפי לתשואה כוללת ממוצעת לתיק השקעות (למשל בהקצאה של 70 % לקרנות סל מנייתיות בפיזור עולמי) עשוי בהחלט להיות 5%, אין להסיק מכך ששיעור המשיכה הבטוח (safe withdrawal rate) מאותו תיק הינו 5%.
המרווח בין התשואה הכוללת (מעליית ערך, דיווידנדים ממניות וריבית מאג"ח) לבין שיעור המשיכה הבטוח מהתיק מאפשר שולי ביטחון הלוקחים בחשבון אינפלציה, דמי ניהול התיק, סיכון רצף התשואות ועוד.
על פי עיקרון שיעור המשיכה הבטוח (לפי מחקרו של וויליאם בנגין מ 1994) תיק השקעות המורכב מ 50% מניות (S&P500) ו 50 % אג"ח ממשלתי אמריקני לטווח בינוני (US Gov' intermediate bonds) ישרוד לפחות 30 שנה בשיעור משיכה (שנתי) של 4 % (בביטחון של 96%). תיק השקעות "סולידי" הכולל הקצאה מנייתית נמוכה יותר (למשל 25% מניות) עלול להתרוקן לגמרי במשיכה של 5% מהתיק לשנה תוך פחות מ 20 שנה כפי שניתן לראות בטבלה.
הטבלה מראה את סיכויי שרידות תיקי השקעות שונים (הכוללים אחוזים משתנים של מניות ואגרות חוב) בפרקי זמן משתנים (15 עד 30 שנה) ובשיעורי משיכה שנתיים שבין 3 ל 12 %.
למשל, תיק בעל הקצאה מנייתית של75 % מניות ישרוד כנראה לנצח בשיעור משיכה של פחות מ 3%. לעומת זאת שיעור משיכה של 6% בשנה ירוקן תיק בעל הקצאה מנייתית של 25 % תוך פחות מ 30 שנה בוודאות של 78%.
לכן, בניגוד לשכר דירה אשר מספק תזרים מזומנים חודשי כל עוד הדירה מושכרת, משיכה שנתית של סכום הגדול מ 4% מתיק השקעות עלולה לרוקן את תיק השקעות כעבור זמן.
שיעור משיכה של 5% אינו בר קיימא ועלול להביא פלוני אשר ימכור נכס נדל"ני, ישקיע את הכסף בתיק השקעות "סולידי" וימשוך 5 % מהתיק פעם בשנה לאיבוד הקרן תוך מספר שנים.
גם אם המאזינה מתוכניתו של גל הייתה מסתמכת על תיק השקעות הכולל 50% הקצאה מנייתית בפיזור גלובלי (תיק "אגרסיבי" למדי במונחים מקומיים ובהחלט לא סולידי) ומושכת ממנו 5% לשנה, היא הייתה מסתכנת במחיקת הקרן (הסכום ההתחלתי של התיק) תוך פחות מ 30 שנה (סיכוי של 33 % ע"פ הטבלה).
אבל רגע, שכחנו את דמי הניהול של התיק!
דמי הניהול מתווספים להנחת שיעור המשיכה כי כעת תיק ההשקעות צריך להשיג (כל שנה) תשואה הגבוהה ב 1-1.5 % מתשואת "השוק". אלון גל נוהג להפנות מאזינים בסיום השיחה למנהל השקעות "מיומן" אשר כמובן ידרוש את חלקו בצורת דמי ניהול שנעים ככלל בין 1 ל 1.5 % בשנה (גם כאשר השוק מתרסק). לכן, תיק ההשקעות יצטרך להשיג כל שנה בין 1 ל 1.5 אחוז תשואה מעל תשואת השוק וחישוב שיעור משיכה הבטוח מהתיק יתבסס כעת על מעל 6%.
משיכת 6% לשנה מתיק השקעות "סולידי" (מונח שגל מרבה להשתמש בו) הכולל 25 % מניות תסתיים במחיקת הקרן בוודאות של 78% תוך פחות מ 30 שנה.
ישנן מספר פרמטרים הקובעים (יחד ולחוד) את הביטחון בהסתמכות על שיעור המשיכה הבטוח על מנת להניב תזרים שנתי מתיק השקעות:
1.דמי הניהול של התיק (יש הבדל עצום בין תיק "מנוהל" בעלות של 1.5% דמי ניהול לבין תיק הבנוי מקרנות סל אשר עלותן כ-0.2 - 0.1 %).
2. מספר שנות המשיכה מהתיק (השאיפה היא תיק שישרוד לנצח ואף יעלה בערכו).
3. שיעור ('אחוז') המשיכה (3.25 %נחשב שיעור משיכה יחסית בטוח מתיק הכולל הקצאה מנייתית של 75 % בפיזור עולמי לעומת שיעור משיכה של 6% מתיק "סולידי" הכולל הקצאה מנייתית של 25 % אשר כאמור יביא למחיקת התיק תוך פחות מ 30 שנה).
4. הקצאת הנכסים בתיק השקעות וקיום פיזור ראוי בתיק (פיזור מנייתי גלובלי מול תיק הכולל מניות של מדינה אחת או אפילו יבשת).
5. סיכון רצף התשואות (הסיכוי שתיק ההשקעות ישיג את התשואה הגרועה ביותר בזמן הלא נכון, קרי – מיד לאחר תחילת משיכת הכסף ממנו). בעוד שהתשואה השנתית הממוצעת של שוק מניות עשויה בהחלט להיות 7 % (למשל תשואת מניות ארה"ב המיוצגת ע"י ה S&P 500 מאז 1970 ועד היום), אין זה מעיד מאומה על תשואה צפויה מתיק השקעות בשנה ספציפית. מעניין שהתשואה הממוצעת לא הושגה כמעט באף שנה אחת ספציפית. ברוב השנים התשואות היו או מעל 10% או מתחת ל 3% (עבור ה S&P 500). תשואה "נורמלית" של 7% היא יוצאת הדופן. בחלק גדול מהשנים התשואה הייתה מעל 15%+ או מתחת ל 8%-. לכן, רצף התשואות מהווה סיכון ממשי לשרידות התיק ותשואה גרועה אשר עלולה להתקבל דווקא בשנה בה מחליטים למשוך כסף מתיק השקעות יכולה לפגוע עוד יותר בסיכויי שרידות התיק (למשל תיק אשר תוכנן בדצמבר 2019 כאשר השוק היה בשיא והמשיכה מתחילה ב 22 למרץ 2020 לאחר נפילה של כ 27 % מהשיא).
האם משמעות הדבר שלא ניתן להשתמש בתיק השקעות לכיסוי הוצאות מחיה שוטפות? לא ולא.
למעשה, תיק השקעות אשר מכסה הוצאות מחיה מאפשר חופש כלכלי חלקי או מלא (מצב בו חלק או כל ההוצאות ממומנות ממשיכה שנתית מתיק ההשקעות).
הקפדה על מספר עקרונות חיונית להבטחת הצלחת שיטת שיעור המשיכה הבטוח מתיק השקעות:
1. הקצה מנייתית מתאימה: משיכת 3% מתיק השקעות הכולל מניות בפיזור גלובלי בהקצאה של מעל 75% תביא את התיק לכפי 3 מערכו ההתחלתי לאחר 30 שנה (תיק "חסין אש" כמעט). לעומת זאת משיכת 6 % מתיק הכולל 25 % מניות תביא לריקון התיק תוך 30 שנה בוודאות די גדולה.
2. פיזור מנייתי ראוי בתיק בהתאם לעקרונות השקעה לטווח ארוך בשוק ההון. למשל, תיק הכולל הקצאה מנייתית מוטת "בית" של כ 70 % באמצעות אחזקת קרן סל מחקה מדד ת"א 125 אינה נחשבת לפיזור ראוי כי כלכלת ישראל מהווה פחות מאחוז מהתוצר העולמי הגולמי. וייד פפאו (Wade Pfau) הראה בספרו מ 2017 עד כמה פיזור מנייתי גלובלי חשוב לביטחון השיטה ומצא ששיעור המשיכה הבטוח מתיק הכולל לפחות 50% מניות בפיזור גלובלי הוא בערך 3.5 %. הסתמכות על מניות ממדינה אחת או אפילו מיבשת אחת מסוכנת וכמובן נוגדת את עיקרון הפיזור.
3. דמי ניהול נמוכים המושגים ע"י שימוש בקרנות סל מחקות מדדים. שימוש בקרנות נאמנות אקטיביות אשר אינן נותנות שום ערך מוסף ואשר עלותן לעיתים גבוהה מאחוז יפגע בסיכויי ההצלחה של השיטה כי התיק יצטרך כאמור להשיג כל שנה כאחוז מעל תשואה "השוק" (וזה כמעט בלתי אפשר בטווח הארוך). משקיע אשר מרגיש ויודע אשר אינו מסוגל לנהל את השקעותיו בעצמו ישכור את שירותיו של יועץ השקעות (fee based advisor) הגובה סכום קבוע עבור שירותיו ( (flat rate או סכום פר שעה) ולא את שירותיו של מנהל השקעות הגובה דמי ניהול קבועים כחלק (אחוז) מהתיק.
4. גמישות. סביבת הריבית הנמוכה בעולם כיום מביאה מומחים רבים לחשוב מחדש על שיעור המשיכה הבטוח ויש כאילו הטוענים כיום כי אפילו כי שיעור משיכה של 3 % (מתיק הכולל לפחות 50% מניות עולם) אינו בטוח לחלוטין. קשה לדעת, בטח למי שאינו מצוי בתחום, מהו שיעור המשיכה הבטוח במאה אחוז כי הוא כנראה משתנה וישתנה בעתיד. פתרונות לכך הן השארת שולי ביטחון מספיקים (הסתמכות על שיעור משיכה בטוח שהצליח בתקופות הכי גרועות בעשורים האחרונים), הסתמכות חלקית על מקורות הכנסה חלופיים (שכר דירה, שכר עבודה) והתאמת המשיכה מהתיק לתנאי השוק (קיצוץ במשיכה בעת משבר בשוק ההון ומשיכה מעט גדולה יותר בזמני שוק שורי).
.
שימוש במחשבון של ונגארד (Retirement Nest Egg Calculator) מאפשר בדיקה מהירה של סיכויי השרידות וצפי הצמיחה של תיק השקעות בהינתן סכום ההשקעה, שיעור המשיכה השנתי ומספר שנות המשיכה מהתיק.
משיכה שנתית של כסף מתיק השקעות לצורך מחיה בהחלט אפשרית אבל דורשת הבנה עמוקה ויסודית של עקרונות שיעור המשיכה הבטוח ושל השקעת כסף לטווח ארוך בשוק ההון.
Comments